"נמאס לי!!!
לא מתאים לי שיתייחסו אליי ככה!!!
מי הוא שיכעס עלי בכלל???
אני בודקת עם עצמי אם מתאים לי בכלל להמשיך איתו"
ככה התחילה אורית את הפגישה שלנו השבוע.
אורית בת 40 , רווקה, שהבינה שיש משהו שעוצר אותה מליצור זוגיות בטוחה ויציבה, הגיעה אלי כדי להתמודד עם הדפוסים החוזרים
ונשנים שעד היום לא נשאו פרי והיא מוצאת את עצמה עדין לבד..
במהלך השנים היו לה הרבה מערכות יחסים, רובן בנות 2- 5 חודשים.
יאמר לזכותה, שלרגע לא נתנה לייאוש הגדול שהציף אותה פעמים רבות, לעצור אותה מלצאת לדייטים.
לפני שלושה חודשים פגשה את נועם. בחור כלבבה, נוצר שם קליק במיידי מצד שניהם, רצון לבלות יחד ולהכיר לעומק, וכפי שאורית
הגדירה את זה בפגישה שלנו כשבוע לאחר שהכירו- תחילתו של סיפור אהבה (אציין שלאורך הדרך אני מרגישה את הספק המלווה
כאילו אומר- מה הקאצ'??? שזהו אחד מהדפוסים אשר ליוו אותה לאורך יחסים נוספים שניהלה).
ביקשתי מאורית לקחת כמה נשימות על מנת להשיב את עצמה לעצמה ושתספר לי מה קרה?
"הוא לא אבא שלי ואין לו זכות לדבר אליי ככה!"
"השבוע הוא שאל אותי איך אני מרגישה ביחס אלינו ואמרתי לו כמה דברים שחלקן הוא אהב וחלקן היו פחות נעימים לשמוע, המקומות של הספק שלי שאת כבר מכירה…
ואז הוא כעס עלי שעד עכשיו לא טרחתי לשתף אותו במה שאני שמרגישה. הוא טוען שאני לא יודעת לדבר ולשתף ושזה מחרפן אותו."
הוא צודק? שאלתי
כן, ענתה לי אורית… אבל אני לא מוכנה שיכעסו עלי!
בהקשבה שלי אליה, שמעתי משהו שקצת יצא מפרופורציות. בילדותה, חוותה אורית כעס גדול שחזר על עצמו לאורך השנים מצד אביה. כל פעם כשאביה כעס (בצעקות רמות) היא אמרה לעצמה שהיא לא בסדר ולכן לא אוהבים אותה.
היה חשוב לי שתתאר לי את הכעס של נועם. מה אמר?? מה היו הטונים? האם היתה אלימות? ולכן ביקשתי שתיתן לי תמונה מלאה איך זה נראה ונשמע.
"הוא לא צעק צעק…הוא אמר בקול מורם שהוא מרגיש שאני משאירה אותו לבד, שהוא לא חשוב לי, שאני לא אוהבת אותו והוא מרגיש שהוא לא באמת מכיר אותי." תיארה אורית.
מה שמעת שהוא אמר לך בדבריו?
"שאני לא בסדר… זה נכון שקשה לי לשתף ברגשות שלי, אבל מתישהו גם אם לא היה שואל באותו ערב, הייתי משתפת בעיתוי שמתאים לי. בדיוק מזה פחדתי, שיכעס עלי ואז יעזוב אותי. אין לי לגיטימציה להיות לא בסדר.
די!!! אני רוצה מישהו שלא יכעס עלי! הספיק לי מאבא שלי" המשיכה לומר בכאב.
שאלתי את אורית, במה היתה בוחרת במידה והיתה לי אבקת קסמים, והייתי יכולה להפעיל אותה רק על אחת משתי האופציות:
1. שנועם לא יכעס עליך יותר לעולם?
2. שאת תדעי להתמודד עם מצבי כעס בחייך?
אורית פרצה בבכי.
באותו הרגע נפל לה האסימון! בכל פעם שמישהו מביע כעס היא בורחת לקצה של הכל לא שווה
שוכחת את הטוב הקיים ובורחת לקשר הבא וזאת במקום להתמודד עם היחסים.
האם תחושת ההכל לא שווה, מוכרת גם לך?
אם כן, מזמינה אותך לבדוק, על איזו שיחה פנימית זה יושב ואולי, הגיע הזמן לקחת אחריות ולשנות את הדפוס?
