הייתי צריכה רק להקשיב למשפט הזה ולטון בו הוא נאמר ומיד נדלקה לי נורה אדומה והבנתי שטיפול השורש הוא באמא שלה ולא בבעלה.

מה קשה לך איתו? שאלתי

"הוא מאד ביקורתי. תמיד יש לו מה להעיר לי… אני מרגישה שהוא נלחם בי כל הזמן ולא מסוגל לקבל אותי.

הוא כל הזמן מתעסק בי במקום בעצמו! אין לי אויר!

אמרת שהוא מזכיר לך את אמא שלך… ספרי לי על זה, ביקשתי מנורה.

גדלתי באנגליה, אמא שלי היתה אשה מאד קשה, מסודרת ומתוקתקת, הכל לפי הספרים והכללים. אני שהייתי דומה לאבא שלי, הייתי ילדה שמחה ושובבה.                                                    

היא לא ידעה מה לעשות איתי. תמיד נהגה לומר לי שהיא מאחלת לי שיהיו לי ילדים כמוני שיחזירו לי את מה שאני עשיתי לה.

אבא שלי נפטר כשהייתי מאד קטנה והיא גידלה אותי ואת אחותי.

כשאני הייתי בת 9 עלינו לארץ כדי להתקרב למשפחה המורחבת.

התרבות הישראלית הקשתה על אמא, היא לא הצליחה להבין אותה ובטח לא את האופן בו אני השתלבתי בה.

מאז שאני זוכרת את עצמי היתה לה ביקורת עלי… היינו נלחמות לא מעט על ההתנהגות הפראית שלי, על החלומות שלי.

למה את מתכוונת על החלומות שלך? ביקשתי להבין

אני הייתי עסוקה בלחיות את הרגע… לא אהבתי ללמוד וזה שיגע אותה. אותי עניין תנועת הנוער והחברים. זה היה לי כל כך חדש לאחר החיים באנגליה.

היא העבירה ביקורת על כך אני לא חושבת על העתיד ושאני צריכה ציונים טובים כדי ללכת לאוניברסיטה. כילדה, מי חשב על זה?

מוזר… כשהייתי בת 20 אמא נפטרה ולא זכתה אפילו לראות אותי הולכת לאוניברסיטה כפי שכל כך רצתה ומקימה משפחה עם ילדים שאני כל כך גאה בהם.

שימו לב כיצד נורה שכפלה את הכאב הכל כך גדול מול בעלה ובתחומים נוספים בחיים בהם נורה יכלה לראות שהביקורת כלפיה קיימת גם.

עבדנו על היחסים של נורה עם אמא שלה, היינו בהתבוננות עמוקה שם פרצה נורה בבכי גדול כשהבינה עד כמה היא כועסת על אמה שבחוויה שלה, אף פעם לא קיבלה אותה כפי שהיא.

כאשר אנו מחזיקים בכעס בכלל ועל אחד ההורים שלנו בפרט, אנו ממשיכים לשכפל אותו בחיינו ולרוב נתחתן עם בן/ת זוג שיחזיקו את הקול הזה של אותו הורה שהוא מושא הכעס שלנו.

למשל, כפי שנורה כעסה על אמה שהיא מבקרת אותה כל הזמן, כך התחתנה עם גבר שמבקר אותה אף הוא.

ומה שהתבקש זה להתמקד בתהליך הסליחה של נורה לאמה.

 בתהליך, יכלה נורה לראות שאמה רצתה את הכי טוב עבורה. מטרתה  היתה לכוון אותה להצלחה בחיים… נכון, הדרך שלה לא היתה הדרך שנורה רצתה לעצמה.

החשוב מכל, יכלה נורה לראות שבזכות אותה התייחסות של אמה, נורה הפכה להיות מרדנית ושמרה על מי שהיא במהות שלה, אותה ילדה בעלת ניצוץ שובבי שהיווה את המנוע ששמר עליה להיות היא ולהשיג את כל מה שרצתה בחיים.

נורה יכלה לראות כיצד אחותה לקחה את הביקורתיות של אמה לכוון אחר, ויתרה על עצמה והפכה להיות הילדה שאמה כל כך רצתה שתהיה, מה שיצר הרבה קשיים בהתבגרות שלה.

שיחת ההשלמה של נורה עם מי שהיא והסליחה הגדולה לאמה, התקיימה כבר לפני כארבעה חודשים.