מה משאיר אותנו לבד?

מה ה”יותרים” שלך?

מה עומד בנינו לבין הזוגיות לה אנו כל כך כמהים?

 

אני מניחה שהבחנתם בתופעה שכשאנשים נמצאים לבד הם זועקים שרוצים בן זוג וכשכבר יש להם זוגיות,הם עסוקים בלקטר עליה.

כמה מאמצים מושקעים במציאת זוגיות, וכשכבר מוצאים אותה, מוותרים עליה בקלות.

הנחת הבסיס עימה אני עובדת היא שאנו חיים את מה שאנחנו רוצים.

גם אם ירימו גבה אלו שרוצים זוגיות ולא מוצאים אותה,  אני יודעת שלמרות הרצון המוצהר,  קיימת סבירות גבוה  שישנה נקודה עיוורת הגורמת לכם להשאר מחוץ לזוגיות. (או מעכבת אתכם בכל  תחום אחר בחיים).

לדוגמא:

יותר משאני רוצה זוגיות אני רוצה להרגיש מוערכת/ קיימת.

משחר ילדותנו חווינו את הזוגיות של הורינו, מתוכה יצרנו אמונות, דפוסים והסקת מסקנות לחיים: “אני בחיים לא אהיה כלואה כמו אמא שלי!” מוכר?

וכדי לא להיות כמו אמא, אנו עשויים לפתח מגננה מוגזמת כלפי כל דבר שעשוי לאיים, ולו במעט, על החופש שלנו. דפוס ההגנה ייקח אותנו ל”יותר”: יותר משאני רוצה להיות בזוגיות אני רוצה להיות חופשיה”.

כשהמנגנון ההגנה פועל ואנו לא מודעים אליו, הוא מתעצם ומקצין את התחושה ששום דבר לא שווה. משם הדרך קצרה מאד ללבד.

כאשר אנו נעשים  מודעים למנגנון, אנו יכולים להתבונן ולשהות בו, לצמצם אותו ולזכור שהטקסטים מוכרים לנו ולתת להם לעבור.

בואו נתבונן על השתלשלות העניינים:

כשאנו יוצרים קשר חדש, אנו בתחושה עילאית ומלאים באהבה.

מהר מאד מתחילות לעלות התלונות: “הוא לא רואה אותי, לא קשוב אליי, חושב רק על עצמו.” ואז נוצרים כעסים, תסכולים וכל האהבה המופלאה מתמלאת בערפל.

אנו מתחילים להרגיש שאנו לא מוערכים, שאנו מוותרים על עצמנו  (חסרי קיום) ואז עולות השיחות הפנימיות המפנות את פנינו לפתחי המילוט מהקשר.

יש לי מתאמנת שנמצאת בזוגיות כבר למעלה משנה, לאחר שחוו קושי מסוים, הגיע אלי נסערת ומלאת האשמות וביקורת כלפי בן זוגה. מיד עלו לה כל ה”יותרים” שאוטוטו היו לוקחים אותה לאחד מפתחי המילוט המוכנים מראש ליציאה מהקשר.

שאלתי אותה שאלה מאד פשוטה: “האם את בוחרת בו כפי שהוא להיות בן זוג שלך לחיים?

היא לא היתה מסוגלת לענות, השתתקה, ולאחר מס’ שניות אמרה שתהיה מוכנה לקבל אותו אבל, רק אם ישתנה ויתנהג אחרת.

יכולנו לזהות שקיים אצלה הקשר שאם תקבל אותו כמו שהוא היא תבלע ותרגיש חסרת קיום.

בן הזוג שלה חווה מנגד שהיא לא רואה אותו.

איך תראה אותו כשהיא עסוקה בלהילחם במי שהוא?          

נוצרו ביניהם יחסי מבקר – קורבן.

היא בתחושת קורבנות כשהוא מאשים אותה, ומיד מבקרת אותו כדי לשמור על הערך שלה.

הוא בתחושת קורבן כשמאשים על עצם הפגיעות שלו ומוציא זאת בביקורת עליה.

מעגל “קסמים” שחג סביב עצמו ומחכה שיפרצו אותו.

רבים מהזוגות אינם מצליחים לפרוץ מעגל זה ומוצאים עצמם בפרידות וגירושין.

כשחקרנו ביחד את עברה, עלה כאב מאד גדול מהאופן בו חוותה את הזוגיות של הוריה: “אבא בלע את אמא באמצעות הצעקות והכעסים שלו.  אמא למדה לשתוק והפכה לאשה מתוסכלת” (הבת שכפלה את אמה שהתנהגה כמבקרת וכקורבנית ).

כשהעלנו את זיכרון הילדות, בחנו את תחושות הגוף. היא שיתפה שהיא חשה מעין מוט בין הסרעפת לגרון שחונק אותה ולא מאפשר לה לנשום, “אני מרגישה שאני עומדת למות” אמרה.

מבחינתה לקבל את בן הזוג שלה כמו שהוא – משמע להיבלע (משמע למות).

החקירה שביצענו אפשרה לה לזהות נקודה עיוורת שניהלה אותה בתוך המרחב הזוגי שלה.

“יותר משאני רוצה להיות בזוגיות אני מפחדת להיבלע”.

כפי שתארה, עולה פחד מוות… מי צריך את זה? שואלים התודעה והגוף… מהר לחזור ללבד! שם יש לי מקום! שם אני רואה את עצמי, שם אני נאמנה לעצמי!

וכך אני מוצאת את עצמי שוב לבד, מתוסכלת לא פחות ממה שהייתי כשהייתי בזוגיות.

זו דוגמא מצוינת מדוע אנשים נפרדים וחוזרים ללבד, מי רוצה אחרי הכל להיבלע ולמות?

המתאמנת שלי התוודעה לפחד הזה בדיוק בזמן.

עצם העלאת המודעות למנגנון אפשר לה להיות  נוכחת לפחד ולזהות שהוא אחד מה”יותרים” שלה ולנהל אותו.

כשחקרנו את שאר מערכות היחסים שלה היא יכלה לראות שהפחד הזה היה נוכח עם כל אחד מבני הזוג שלה לאורך השנים. היא לא באמת יכלה לקבל מישהו  מהם ולבחור בו ולומר אני כאן ויהי מה! תמיד היו שם התניות ופתחי מילוט שהובילו אותה כל פעם מחדש להיות לבד.

ההבנה הזאת גרמה לה להבין שזה לא קשור ישירות לבן הזוג הנוכחי שלה, אלא דפוס מהעבר שניהל אותה במשך שנים.

היום כשעולים הטקסטים היא יכולה לראות שהם רק טקסטים ולתת להם לחלוף.

היום היא בוחרת בו כפי שהוא.  היא בוחרת להישאר בזוגיות ויהי מה.

היא יכלה לראות שמראש היא נלחמת כדי לא להיבלע ומעצם המלחמה האוטומטית היא לא באמת מצליחה לראות את בן זוגה.

ומאחר וחשוב לה להתפתח ולשנות את הדפוסים המעכבים אני יודעת שהיא תצליח להשתחרר מהפחד שמנהל אותה ולהיות אדם יותר חופשי ופנוי לראות את האחר.

ואחרי הכל, תגידו לי אתם, מה היא אהבה אם לא לרצות לראות ולאהוב את בן הזוג שלנו?

 * תודה למתאמנת הנפלאה שהסכימה בנדיבות ליבה שאביא את הסיפור שלה.

לקבלת מתנה יש ללחוץ על הקישור- קורס ליצירת זוגיות שיגיע אליך למייל בחמישה סרטונים קצרים

 

About The Author

1 תגובה

  1. איריס says: - הגב

    שירלי איזה סיפור מרגש, אני בהחלט מאמינה שבזכותך יהיו הרבה יותר זוגות ופחות גירושין. התכנים שלך מאוד מעניינים, מפרים ומעוררי מחשבה.

הוספת תגובה