אני זו שדיברתי כל הדייט! הוא לא דיבר כמעט! התלוננה נעמה שהגיעה לאימון השבועי ודווחה לי על הדייט שהיה לה.
רגע, רגע… ניסיתי להבין…
וכשאני רוצה להבין אני "חופרת" או יותר נכון חוקרת.
ולבסוף גם הבנתי!
לאחר שביקשתי ממש לקבל תמונה של מה שהיה שם דייט, שיחזרה נעמה את השיחה שלהם.
קיבלתי תמונה של בחור שמתעניין ושואל שאלות.
נעמה שלא ממש אוהבת לדבר באופן כללי, מסתבר שענתה על שאלותיו של מר בחור ומילאה את המפגש בסיפוריה.
לאחר שנתנה את התמונה המלאה, הבינה נעמה:
1. הבחור התעניין ושאל שאלות שמעניינות אותו.
2. הבינה שפחדה שלא יהיה להם על מה לדבר ולכן מילאה את השקט בדיבור בלתי פוסק.
3. שהיא נמנעת מלהתעניין בצד השני.
אם הייתי שואלת את הבחור איך היה הדייט? מה היה עונה לי? שאלתי את נעמה
סביר להניח שהיה אומר שפגש בחורה שלא מפסיקה לדבר ושלא הביעה בכלל התעניינות בו.
זו היתה ההוויה של נעמה בדייט.
האם הייתם רוצים להמשיך ולהיפגש עם אחת/ד כזה?
אני שומעת על הרבה דייטים שנופלים בדיוק בגלל אותן הסיבות, שהצד השני לא הפסיק לדבר על עצמו ושלא התעניין ורק אני דיברתי.
אם זה מוכר לך, ממליצה לך לעצור ולבדוק איזה מהתפקידים לקחת???
שאלתי את נעמה למה נמנעה מלהתעניין בו?
דווקא בגלל שהוא מצא חן בעיני נמנעתי, לא רציתי להרגיש שאני נדחפת לו לחיים. עם בחורים שלא מוצאים חן בעיני יותר קל לי להתעניין.
הבנתי שיש כאן הקשר בנושא התעניינות שמעכב את נעמה ולא מאפשר לה ליצור שיחה אינטימית ואמתית.
ביקשתי שתיתן לי 4 מילים שמתארות 'התעניינות' על מנת שאבין מה זה עבורה.
"פחד, חדירה לפרטיות, חיטוט, טיפשות" ענתה לי
מעניין, לא?
איך דבר כל כך נפלא הופך למשהו כל כך מאיים?
מה כל כך מפחיד אותך בלהתעניין? שאלתי אותה
יש סיכוי שאצא טיפשה כי אשאל שאלה לא במקום וחוץ מזה, אני עשויה לשים אותו במקום לא נוח ואז הוא ירצה לסיים את הדייט.
לא אמרת שלא הפסקת לדבר?
נכון…
היה לך נעים כשהוא שאל אותך שאלות והתעניין?
בדיעבד, מאד… ענתה לי
החלטתי לעשות עבודה עם נעמה וליצור ריפוי באמצעות הילדה הפנימית שלה על מנת לאתר את המקום בו נוצר הפחד הכל כך גדול שמנהל אותה עד היום ומונע ממנה ליצור יחסים.
נכנסנו למסע מרתק בו נעמה פגשה את עצמה כילדה בגיל 7/8. בזיכרון שעלה לה, אמה רשמה אותה לחוג שלא הכירה שם אף חברה. היתה שם קבוצה של כמה בנות שבאו יחד, הן למדו בכתה המקבילה לה בבית הספר אך לא הכירה אותן. נעמה ניסתה להתחבר איתן. הזיכרון שחקק את הפחד והכאב היה שניגשה נעמה לאחת הילדות ושאלה אותה שאלה מתוך רצון עז להשתייך וליצור חברות. אותה ילדה התעלמה משאלתה והתרחקה עם הילדות אחרות.
נעמה הטביעה בתוכה חוויה של דחייה, חוסר אהבה ולבדות מאד גדולה.
נעמה לא זוכרת בדיוק מה שאלה, אך החוויה שהלכה איתה היתה, ששאלה משהו טיפשי, חטטני שגרם לאותה הילדה להתרחק.
באותו אירוע, תת המודע של נעמה קיבל החלטה מאד ברורה לחיים! לא לשאול שאלות, בטח ובטח לא אנשים שאתה רוצה את קרבתם.
החלטה זו שקיבלה באותו רגע, הפכה לדפוס שכילדה שמר על נעמה לא להיפגע, אבל, המשיך כהתנהלות אוטומטית שנעמה כאשה בוגרת לא זקוקה לו יותר.
היום יש לזה מחיר כבד! כשל בניהול יחסים קרובים ואמתיים.
בדקו עם עצמכם:
ואם יש קושי… אין זמן טוב יותר מעכשיו לטפל בו.
