בשבוע הראשון היו יותר טלפונים מצד הבחור, יותר מפגשים ועם הזמן הטלפונים פחתו, המסרונים ירדו משמעותית, לפעמים השיב למסרונים ולפעמים לא… היו ימים שלא שמעה ממנו ולמחרת התקשר והביע חום ואהבה וכך בלבל מר בחור את נירית במשך חודש וחצי ביחסי התרחקות והתקרבות.
נירית, שיחסים היו דבר חדש עבורה וההתנהלות של מר בחור בלבל אותה התייעצה גם עם חברות וגם עם משפחה שתמיד הביעו את דעתם הנחרצת מתוך דאגתם אליה. למרבה המזל, התייעצה גם איתי לא מעט – מה לענות? איך לנהוג? ותמיד חיפשה מענה שלי למה שנכון או לא נכון.
אחד הדברים שלימדתי את נירית זה להתחבר לתחושות הגוף שלה שתמיד אומרות את האמת ובכל פעם ששאלה, החזרתי את השאלה אליה… בדקה עם הגוף והופתעה כל פעם לגלות מחדש כמה התשובה נמצאת אצלה וזה אפילו ריגש אותה.
לאחר חודש וחצי של יחסים עם הבחור, עם הרבה תהיות בשל התנהגותו והתנהלותו הלא ראויה, אחרי שהרשתה לעצמה להרגישה מה נכון לה ובכל זאת לפעול אחרת, הגיע הרגע בו הבינה מבפנים שהיא ראויה ליחסים שונים. שהיא ראויה לגבר שיתעניין בה, יראה רגישות ושהיא ראויה לחוש אהובה בחזרה.
בתהליך זיהינו אמונות שמנהלות את נירית ואחת מהן היתה שגברים הם לא רגישים. עשינו שינוי אמונה שגברים הם רגישים, שגברים רגישים אליה…
לפני שסיימה את היחסים, קיבלה את הכח לומר למר בחור מה היא רוצה לעצמה, איך יחסים נראים בעיניה ומה חשוב לה להרגיש. זה היה שיעור חשוב מאד עבורה! לקחת את הסיכון שהבחור יבחר לסיים את היחסים ובכל זאת לומר מה היא מרגישה (כמה שאני גאה בך! )
ואכן, הבחור נעלם.
אך נחשו מה קרה… לאחר יומיים הכירו לה בחור שכבר בטלפון הביע הרבה מאד התעניינות בה ובמי שהיא.
מה יקרה שם? אולי עוד אעדכן בהמשך…