יש נשים שכל כך רוצות זוגיות.
באמת רוצות.

הן מתפללות לזה.
מדברות על זה.
עושות תהליכים.
יוצאות לדייטים.
אומרות לעצמן שהן מוכנות.

ואז מגיע גבר שבאמת מתקרב.

הוא מתעניין.
הוא עקבי.
הוא רוצה להכיר.
הוא לא משחק משחקים.
הוא באמת שם.

ופתאום קורה משהו מוזר.

במקום להירגע – את נבהלת.
במקום להיפתח – משהו בך נסגר.
במקום לשמוח – את מתחילה לחפש מה לא בסדר.
פתאום הוא מרגיש “יותר מדי”.
פתאום את לא בטוחה.
פתאום את צריכה מרחב.
פתאום הלב רוצה, אבל הגוף לוחץ על ברקס.

ואז את שואלת את עצמך:
“מה לא בסדר איתי? הרי רציתי זוגיות. אז למה עכשיו אני נבהלת?”

התשובה היא שלא בהכרח משהו לא בסדר איתך.
יכול להיות שחלק פנימי בך מאוד רוצה אהבה, אבל חלק אחר עדיין לא מרגיש בטוח בתוך קירבה.

וזה הבדל ענק.

לרצות זוגיות זה דבר אחד.
להרגיש בטוחה כשהיא באמת מתקרבת – זה דבר אחר לגמרי.

כי קירבה אמיתית מבקשת מאיתנו להיות חשופות.
להראות מי אנחנו.
לתת למישהו להיכנס.
לאפשר לעצמנו להיקשר.
להסתכן בזה שאולי ניפגע.

ואם בעבר קירבה הייתה מחוברת לכאב, אכזבה, נטישה, ביקורת, בלבול או אובדן של עצמך –
תת המודע עלול לזהות קירבה כסכנה.

ואז כשמישהו מתקרב, לא כי הוא לא נכון, אלא כי הוא באמת מתקרב –
המערכת הפנימית שלך יכולה להפעיל מנגנון הגנה.

להתרחק.
להתקרר.
להיות ביקורתית.
לאבד עניין.
להרגיש שאין משיכה.
למצוא סיבה למה זה לא זה.

לפעמים זו לא אינטואיציה.
לפעמים זה פחד בתחפושת של אינטואיציה.

בתהליך עומק אנחנו לומדות להבדיל בין קול פנימי אמיתי שאומר “זה לא נכון לי”,
לבין מנגנון הגנה שאומר “זה מסוכן לי כי זה קרוב מדי”.

זה אחד המקומות הכי עדינים בעבודה על זוגיות.
כי לא המטרה היא שתתמסרי לכל גבר שמתקרב.
המטרה היא שתוכלי להרגיש מה באמת נכון לך, בלי שהפחד ינהל את כל הבחירה.

אנחנו עובדות עם תת המודע כדי להבין:
מה קירבה מפעילה בך?
ממה את באמת מפחדת?
איפה למדת שאהבה יכולה להיות מסוכנת?
ואיך אפשר לבנות בתוכך תחושת ביטחון שמאפשרת לאהבה להתקרב בלי שתצטרכי לברוח.

כי את לא צריכה לבחור בין לבד לבין לאבד את עצמך.
אפשר ליצור זוגיות שבה יש קירבה, ויש גם אותך.
יש אהבה, ויש גם גבולות.
יש פתיחות, ויש גם ביטחון.

מרגישה שזה מדבר אלייך?
אני מזמינה אותך לשיחת התאמה לתהליך עומק ליצירת זוגיות אוהבת ובריאה.