את מכירה את זה שאת אומרת לעצמך:
“הפעם אני בוחרת אחרת.”

ואז מגיע מישהו.
בהתחלה יש התרגשות. יש הודעות. יש עניין. יש תחושה שאולי הפעם זה באמת יכול להיות משהו.

אבל לאט לאט את מתחילה להרגיש את זה.

הוא לא לגמרי שם.
הוא מתקרב ואז מתרחק.
הוא אומר שהוא רוצה, אבל בפועל לא באמת בוחר.
הוא משאיר אותך באי ודאות.
הוא גורם לך לחכות, לבדוק, לפרש, להתכווץ.

ואת שואלת את עצמך:
“למה שוב אני נמשכת לגבר שלא באמת פנוי אליי?”

אז קודם כל – זה לא כי את לא חכמה.
וזה לא כי את לא רואה.
הרבה פעמים את רואה מצוין.

אבל משהו עמוק יותר ממך נמשך לדינמיקה הזאת.

לא תמיד אנחנו נמשכות למה שטוב לנו.
הרבה פעמים אנחנו נמשכות למה שמוכר לנו.

אם בילדות או בקשרים קודמים אהבה הרגישה כמו משהו שצריך להתאמץ בשבילו, לחכות לו, להוכיח שאת ראויה לו, או להיזהר לא לאבד אותו – תת המודע עלול לזהות דווקא את המרחק הזה כאהבה.

ואז גבר זמין, עקבי, ברור ונוכח יכול להרגיש “משעמם” או לא מספיק מרגש.
וגבר לא זמין יכול להפעיל בך בדיוק את המקום שמכיר את המרדף, את ההמתנה, את התקווה, את הכאב, ואת הרצון סוף סוף להיבחר.

הבעיה היא לא שאת רוצה גברים לא זמינים.
הבעיה היא שחלק פנימי בך עדיין מנסה לרפא דרכם פצע ישן.

אולי הפעם הוא יבחר בי.
אולי הפעם הוא יישאר.
אולי הפעם אני אהיה מספיק.
אולי הפעם הסיפור ייגמר אחרת.

אבל ריפוי לא קורה דרך עוד גבר שלא בוחר.
ריפוי קורה כשאת מפסיקה לרדוף אחרי מי שלא פנוי אלייך, ומתחילה לפגוש בתוכך את המקום שעדיין מאמין שצריך להתאמץ בשביל אהבה.

בתהליך עומק אנחנו לא מסתפקות בלומר:
“תבחרי גברים זמינים.”

כי אם זה היה כל כך פשוט, כבר היית עושה את זה מזמן.

אנחנו יורדות לשורש.
מה מושך אותך לשם?
איזה כאב מתעורר שם?
איזו אמונה ישנה מנהלת אותך?
מה תת המודע שלך מזהה כאהבה?
ומה צריך להשתנות בתוכך כדי שזמינות, יציבות ובחירה אמיתית ירגישו לך לא מאיימות, אלא בטוחות.

כי כשמשהו משתנה בפנים, גם הבחירה שלך משתנה.
את כבר לא מתרגשת רק ממי שמפעיל לך את הפצע.
את מתחילה להימשך למה שמרגיש בטוח, הדדי, יציב ובריא.

מרגישה שזה מדבר אלייך? אני מזמינה אותך לשיחת התאמה לתהליך עומק ליצירת זוגיות אוהבת ובריאה.