הוא רוצה חופש ואני רוצה מחויבות! מה עושים?

במאמר זה, אחשוף בפניכם חלק מסיפור הזוגיות שלי, על מנת להמחיש את המסר שברצוני להעביר לכם בנושא חופש.

לפני 3 שנים כשהייתי כמעט בת  38 פגשתי את שאולי שהיה אז 37 .

כשנפגשנו הייתי בתהליך הבאת ילד עם בחור גיי כיון שהחלטתי להיות אמא ושאני לא מתכוונת לחכות לבן זוג. האמנתי שזוגיות תגיע תוך כדי הריון או אחריו.

להחלטה להביא ילד מחוץ לזוגיות קדם תהליך פנימי, בו שחררתי הרבה התנגדויות וכעסים על כך שזה לא קורה בדרך שאני רוצה, ובעיקר את התלות והציפייה לבן זוג.

ואז, חוק מרפי הגיע לביקור ופגשתי את שאולי, ממש רגע לפני שהתהליך להבאת ילד התקדם עוד שלב.

אם אהיה כנה ואמיצה, אגדיר את סיפור המסגרת של המפגש שלנו-

בחורה בת 38, שמאד רוצה אהבה ומחויבות, פוגשת גבר שרוצה אהבה עם הרבה חופש ומביא פחד ממחויבות.

אני מניחה שחלקכם עכשיו עוצרים את הנשימה, וחשים בגוף תחושת מחנק.

אני גרתי במרכז ושאולי בצפון הרחוק, ככה שהתראינו בעיקר בסופי שבוע . היום אני יכולה להודות שתדירות המפגשים התאימה גם לי למרות שהצהרתי שאני רוצה מחויבות ויחד.

חשוב לי לציין שמההתחלה היה בינינו חיבור פנימי חזק.

שאולי בתחילת היחסים, מאד נלחם על החופש שלו (אתם בטח מרימים עכשיו גבה ותוהים על מה היה לו כבר להילחם אם גם ככה התראינו רק סופש"ים ?)

אני זוכרת כאילו זה היה אתמול, אחרי שלושה חודשים שהיינו יחד, שאולי החליט שבא לו להיות לבד בסופ"ש, וביקש שלא נפגש. אני הייתי המומה בכלל מעצם הבקשה, והרגשתי איך באותו הרגע, כל הדם שלי יוצא לי מהגוף. חשתי דחויה וחסרת קיום, עשיתי סצנות של העלבות  אך זה לא עזר.

באותה תקופה עדיין לא אימנתי לזוגיות, אך מהכלים של האימון שכבר היו לי, ידעתי שאם זה מה שהבאתי למרחב שלי, וזה כל כך מפעיל אותי, יש לי מה ללמוד כאן על עצמי.

התבוננתי במחשבות, ובאמונות שעלו לי כתוצאה מהרצון שלו לחופש –

"הוא לא אוהב אותי", "הוא לא רוצה אותי", "אני לא משמעותית עבורו", "בטח יש לו מישהי אחרת", "בטח הוא רוצה להיפרד" ועוד כל מיני תסריטים שכבר הכרתי עוד הרבה לפני שפגשתי אותו.

ידעתי שהמחשבות שלי הם לא אני. הם רק מחשבות.

לאחר מספר מקרים דומים שחוויתי קושי, הזמנתי אותי למפגש עם עצמי. יכולתי לראות תלותיות וחוסר חופש פנימי, וידעתי שלא מהמקום הזה אני רוצה ליצור את הזוגיות.

הבחנתי שכאשר הייתי לבד , נהניתי  להיות עם עצמי שעות ארוכות, להיפגש עם חברים ומשפחה, ולעשות דברים. ברגע שנכנס בן זוג לחיי והוא מבקש לא להיפגש, אני נותרת חסרת אונים, קורבנית חסרת תקנה ולא נהנית מכלום.

שמתי לב לפרדוקס שככל שאני לוחצת יותר להיות איתו, הוא מתרחק.

בפעם הנוספת שזה חזר, כבר הייתי יותר מחוזקת ובטוחה עם עצמי. תחושות הגוף חזרו , ועם כל הקושי שחוויתי, יכולתי לנשום ולהיות עם הכאב. כך יכולתי למנוע מהכאב להיהפך לסבל. אז גם יכולתי לראות, שזה מקסים שהוא נאמן לעצמו ויודע לבקש את החופש שהוא צריך ובמקום להילחם בו פרגנתי לו.

אחרי שעה קיבלתי טלפון שהוא רוצה להגיע, והוא כבר לא צריך את החופש שביקש.

קרו כאן כמה דברים:

1. גבולות החופש של שאולי לא היו ברורים לו, ולכן פחד להיעלם בתוך היחסים. הוא היה צריך  להילחם

     על כך שאני אתן לו את החופש שלו.                                                                              

     רק כשחסר לנו משהו אנחנו צריכים להלחם   עליו. אם הוא שלנו, אז נחווה שקט.

2. אני, למדתי למצוא את החופש הפנימי שלי בתוכי, וליהנות גם כשאנחנו לא יחד, מה שאפשר לי

     לשנות את חוקי המשחק ובמקום להלחם בו וללחוץ עליו לקרבה,  יכולתי לשחרר אותו  באהבה.

      הוא הרגיש שאין לו יותר על  מה להילחם, וכך התפנה לו מקום לקרבה ולמחויבות.

     המלחמה על החופש היא זו שהרחיקה אותו מהרצון להתחייב.

3. בזכות הראיה המשותפת שלנו את הזוגיות כמרחב לגדילה, הסכמנו לעבור דרך הכאב שבדרך

     ולקחת אחריות על המקומות החסרים שלנו ועל הלמידה שיש לכל אחד מאיתנו.

 

במרחק של זמן, אני יכולה לומר לכם שזה היה שווה, וכל כאב בדרך היה כאב גדילה, שהיום מאפשר לנו לחיות את חיינו ביותר חופש ומחויבות ממה שהיו.

מי שכבר מכיר אותי מבין ששם העסק שלי "השתקפות" הוא עיקרון מובהק בעבודה שלי.

החיים שלנו מלאי השתקפויות ובעיקר בזוגיות.

מחויבות מול חופש זו השתקפות.

בתוך זוגיות תמיד קיימים משחקי תפקידים שלרוב מביאים לטלטלות רגשיות, האוטומט שלנו רוצה מיד להחליף את בן הזוג. זה לבחון איך מחליפים רק תפקידים.

אני יכולה לספר לכם שהיום לאחר שלוש שנים של זוגיות (עם הפסקה ארוכה באמצע) התחתנו לפני שבועיים ומשחק התפקידים השתנה. לעיתים אני זו שרוצה יותר חופש ולעיתים הוא. היום זה כבר לא מהווה עניין ואנחנו שמחים להיעתר לרצונות זה של זה ויש לנו את הידיעה שמשחק התפקידים יתחלף עוד פעמים רבות המהלך חיי הנישואין.

 

אתם מוזמנים להגיב ולומר את דעתכם, וגם לשאול שאלות. 

לקבלת מתנה יש ללחוץ על הקישור- קורס ליצירת זוגיות שיגיע אליך למייל בחמישה סרטונים קצרים

 

קרדיט לתמונה – 

http://www.dreamstime.com/fisherman-stock-image-imagefree186531

About The Author

16 תגובות

  1. מזל-טוב לשניכם!!
    וכמו שנאמר: כשפועלים ממצוקה של חוסר, יוצרים ממנו עוד..
    כמה חשוב השיתוף שלך,
    שממחיש את הרעיון!
    אליאור

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      תודה אליאור יקרה!!!
      מתוך הבודה שלי עם פנויים פנויות ועם זוגות אני כל הזמן פוגשת את הדפוס הזה. מאחר ואני מרגישה שעיסוקי הוא שליחות, אני שמחה לשתף 🙂

  2. שירלי יקרה ממש התרגשתי לקרוא את המאמר ולצפות בסרטון שהכנת לשאולי.
    תגידי בן המלך הזה מבין איזה "מליון דולר" נפל עליו?????????
    את מדהימה שירלי, ורואים את השליחות שלך והמחוייבות שלך לטרנספורמציה בעולם
    וזה מרגש ונוגע. ואת מדהימה כבר אמרתי????
    אין לי ספק שממלכת חוקוק זכתה בנסיכה הכי שווה. לא מכירה שם איש הייתי מיד שולחת אותו לשיפצור מערכות יחסים וזוגיות…שיהיה.
    חג חירות שמח יקירה – חירות להיות מי שאת – חופשיה, ישרה, נדיבה ומהממת.
    אוהבת יעל

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      יעלי,
      התרגשתי לקרוא את התגובה שלך 🙂
      תודה יקירה… גם אני זכיתי ואכן זו שליחות עבורי.
      חג שמח מקסימונת!

  3. שירלי יקרה מזל טוב …. שמחתי לשמוע וריגש אותי לקרוא את
    המסלול שעברתם יחד עד להתחברות כזוג נשוי …. דרך חדשה
    עם אתגרים נוספים ולפעמים אפילו משמעותיים יותר .
    בטוחני שארגז הכלים הכבד שאת נושאת עימך יבוא לידי שימוש
    ויעצב באופן חיובי את מערכת היחסים שלכם .
    …., שאפו על הפתיחות והנכונות לפתוח צוהר לחייך :-)))

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      תודה אופיר!!! אנחנו בטוחים שמצפים לנו עוד אתגרים רבים ומקווים שמוכנים לקראתם. בשמחה רבה!!! חג שמח!!!

  4. יקרה,

    התרגשתי לקרוא, התחברתי בהמון מובנים שמחה בשבילך שמצאת אושר וזוגיות.
    כמי שמכירה אותך עוד שהינו "צעירות יותר ולא פחות יפות…", אני יודעת שתמיד היית מגנט עם אנרגיות מטורפות וחיוך רחב ותמיד היה קל לאהוב ולהתאהב בך.

    שיהיה חג שמח עם הרבה ניסים חדשים שעוד בדרך לקרות,
    נשיקות,
    נגה

  5. אהובתי…לצערי לא יכולתי להיות שם לראות את הרגע המאושר, אבל לחלוטין עוקבת בתמונות ובפוסטים. את נראית מאושרת מתמיד (וגם הוא למרות שלא חלקתי איתו 3 שנות תואר 🙂 שמחה בשמחכתם ומאושרת בשבילך….את ראויה לכל אלה ….

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      תודה מותק!!! ונראה לי שיש לך מזל שלא חלקת איתו 3 שנות תואר… המקום היחיד שהוא היה סוחב אותך זה לים… להבדיל מהחנוניות שלי 🙂 חג שמח אהובה!!!

  6. דנה says: - הגב

    וואו, סיפור מדהים! כל הכבוד על הסבלנות והמודעות וכל מה שנדרש כדי שזה יצליח ככה.. אני מזמן הייתי מתייאשת, סתומרת אני כבר התייאשתי ממצב דומה. כנראה שאני צריכה ללמוד ממך יותר!
    שיהיה לכם מלא מזל טוב! הבחור בהחלט זכה.
    אאה, וחג שמח כמובן 🙂

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      תודה דנה.
      להתייאש זה הכי קל.
      ישנה גם דרך אחרת 🙂
      תודה על התגובה וחג שמח יקירה

  7. וואו שירלי כמה אומץ ופתיחות לב ! תודה רבה על מי שאת ועל הכנות שבה כתבת את הדברים. ריגשת אותי באמת שלך ! אוהבת מאוד !! חיבשוק , לימור

  8. תודה רבה, בהחלט חידד אצלי כמה דברים שהיו מוכרים כדפוס בחוויה רגשית-גופנית ועברו עיבוד לא פעם, ולפעמים זה בכלל חרדת נטישה ש"מולבשת" על הבן זוג,
    הואקום שנוצר בחלל הריק שיכול להיות מלא בשפע יצירתיות וטוב עם עצמי במקום רגשות כעס, פחד ואומללות, מילוי הזמן עם בן זוג במקום מפגש עם עצמי בקיים נוכח.
    שיעור חזק ומרגש, עוד חידוד וליטוש אוחחח וכמה שזה מחזק את האינדיבידואל בתוך המרחב הזוגי והתקשורת! תודה!!

    • שירלי אדלרסברג says: - הגב

      אליסה יקרה,
      כתבת מאד נכון… המרחב הזוגי הוא מרחב שמבלי לשים לב ללא מודעות אנו משליכים חסכים ומכאובים ישנים נושנים על בן הזוג וגם מאמינים לזה… זה בהחלט המקום שגורם לנו כיחידים למצוא את נק' האיזון שלנו ולחזק את הדיפרנציאציה שלנו.
      תודה על ההתייחסות 🙂

הוספת תגובה